״טעות בדיאגנוזה״
עוד באותו ערב מתקשרת רעייתו לאחד ממארגני הקבוצה, ומבקשת "הכליה ממשיכה להתנפח", אומר הרופא ומביט בעיון בתוצאות לתרום להחזקת חודש לימוד של מקבלי עול תורה.
הפניות מגיעות כל הזמן. "גם אנחנו רוצים", כותבים אברכים יקרים. "גם כאן מבקשים… יש קבוצה שלמה שרוצה להצטרף אליכם", כותבים ממקומות אחרים. מצפון עד דרום, מצפת עד ירוחם וערד ובאר שבע. בכל מקום שיש סנונית אחת כזאת, לומד עצמאי שהצטרף ל'חבורת מקבלי עול תורה' – בכל מקום כזה, יש עוד שמבקשים.
אף אחד לא אומר שזה קל. לא תשע שעות ביום, בטח לא עשר שעות ביום. אותם אברכים יקרים שקיבלו על עצמם ללמוד כל יום, כל יום, עשר שעות – הם אברכים שבחרו להניח כל דבר אחר בחייהם בעדיפות פחותה, ולשים את התורה בראש מעייניהם.
דווקא אז, כשאברכים יקרים עוצמים עיניים וקופצים למים העמוקים והקרים האלה – דווקא אז מגיעים כל המבחנים, כל המניעות, כל הסיבות… דווקא אז הקשיים צצים בזה אחר זה מכל כיוון אפשרי, וכמעט כמעט מתייאשים…
רק כמעט!
כי אברך שטעם את הטעם של לימוד עשר שעות ביום, כל יום – הוא אברך אחר. ואחרי שטועמים יין ישן ומשובח כבר לא יכולים להסתפק במשהו אחר. וההדים האלה מגיעים מן הלומדים, ולמרבה הפליאה והגאוה – גם מנשותיהם. גם נשים שמתמסרות ו"מוותרות" על בעליהן עשר שעות ביום, כשהן חוות את הסיפוק האדיר, כשהן מבחינות בברכה שנכנסה הביתה, כשהן מרגישות על בשרן את ההתעלות ואת קרבת הבורא – הנשים האלה הופכות לכוח החזק ביותר, המעודד ביותר, הממריץ ביותר… והאברכים היקרים האלה, גם אלו שחששו, שלקחו על עצמם רק לתקופת נסיון, שלא האמינו שהם יהיו מסוגלים – גם האברכים האלה ממשיכים בכל הכוח,
וכל כך הרבה אברכים מבקשים עוד – – –
בשנה האחרונה 'חבורת מקבלי עול תורה' גייסו וחילקו מילגות בסכומים דמיוניים של מעל שני מליון שקלים (!!!). מאות לומדים, אינסוף שעות של תורה.
ועכשו צריך להגיע לאלף אברכים הלומדים עשר שעות ביום!
ובשביל זה צריכים עשרת אלפים חכמי לב, שיתרמו כל אחד מאה שקלים לחודש… עשרת אלפים חכמי לב, גברים ונשים, ישראל עם קדושים – שיודעים שבתרומה של מאה שקלים לחודש אפשר לגייס עוד ועוד לומדים.
עשרת אלפים חכמי לב, אייכם?!
זו המטרה עכשו. זהו האתגר. זה הצורך ההכרחי, הקיומי, הקריטי. עשרת אלפים חכמי לב, שבזכותם יאור העולם באלף לפידים, אלף אברכים שילמדו עשר שעות לימוד ביום.
כשאתם חותמים על הוראת קבע של 100 שח למשך 12 חודשים לפחות, אתם נכנסים אוטומטית להגרלת נופש משפחתי בצפון, כל חודש מתקיימת הגרלה חדשה ואתם בתוכה. אבל זה החלק הקטן, הקטנטן, הזעום, מול המתנה הגדולה באמת:
כשאתם חותמים על הוראת קבע של 'חכמי לב', או בכל צורת שותפות אחרת, אתם זוכים לא רק לשכר של מחזיקי תורה, שאין לנו כל מושג לגביו משום גדלותו – אלא גם, כמו שכותב הגר"ב שרייבר שליט"א במכתבו: "…ולזכות להיות חלק ממקבלי עול תורה בזה שישתתף בהחזקת האברכים, ובזה יחשב לו כאילו הוא עצמו למד" – שהוא זכיה מופלאה, מרגשת, מתוקה ויקרה עד בלי די.
רק תחשבו על זה… כאילו הוא בעצמו למד! אתה לומד שני סדרים ביום? שלושה? הנה לך הדרך להכפיל את שעות הלימוד שלך… כל מי שהוגה בתורה יודע כמה מאמץ וכמה ערך יש לשעת לימוד אחת, ועכשו נפתחה לך הזכות להוסיף תשע או עשר שעות לימוד כל יום, לחשבון הפרטי שלך אצל בורא עולם
עוד באותו ערב מתקשרת רעייתו לאחד ממארגני הקבוצה, ומבקשת "הכליה ממשיכה להתנפח", אומר הרופא ומביט בעיון בתוצאות לתרום להחזקת חודש לימוד של מקבלי עול תורה.
כששום דבר בעולם לא עזר – – – "אני לא מחזיק מעמד", אומר אבא-של-שולמית לאמא שלה, והקול שלו מרוסק. "אני לא אחזיק מעמד אפילו ביום-הולדת
זה סיפור שקשה להאמין שקרה לולי ששומעים עדות מכלי ראשון. אוסף המופתים שקרו בלילה אחד הוא בלתי נתפס לשכל אנושי. ועם זאת זה קרה.